רש"י על שיר השירים ג׳:ו׳

6 מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר. כְּשֶׁהָיִיתִי מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר וְהָיָה עַמּוּד הָאֵשׁ וְהֶעָנָן הוֹלְכִים לְפָנַי וְהוֹרְגִים נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְשׂוֹרְפִין הַקּוֹצִים וְהַבַּרְקָנִים לַעֲשׂוֹת דֶּרֶךְ מִישׁוֹר, וְהָיָה הֶעָנָן וְהֶעָשָׁן וְרוֹאִין אוֹתָן הָאֻמּוֹת וּמַתְמִיהוֹת עַל גְּדֻלָּתִי, וְאוֹמְרוֹת: "מִי זֹאת"? כְּלוֹמַר, כַּמָּה גְדוֹלָה הִיא זֹאת הָעוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר וגו':

7 כְּתִימְרוֹת עָשָׁן. גָּבֹהַּ וְזָקוּף כְּתָמָר:

8 מְקֻטֶּרֶת מֹר. עַל שֵׁם עֲנַן הַקְּטֹרֶת שֶׁהָיָה מִתַּמֵּר מֵעַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי:

9 רוֹכֵל. בַּשָׂם הַמּוֹכֵר כָּל מִינֵי בְשָׂמִים:

10 אַבְקַת. עַל שֵׁם שֶׁכּוֹתְשִׁין אוֹתוֹ וְשׁוֹחֲקִין הָדֵק כְּאָבָק: